<h1>ארחות חיים הלכ' ברכת המזון סימן ל"א</h1>
<h2>דף נ.</h2>
שלשה שאכלו כאחד אין רשאין ליחלק לפי שכבר נתחייבו בזימון ואין רשאין לפטור עצמן ולברך כל אחד לעצמו וכן ד' או ה' אין רשאין ליחלק ולומר שיזמינו הג' והשנים יברכו לעצמן לפי שכלם נתחייבו בזימון וצריך שיזמינו לפי שכלם אכלו ביחד אבל ששה נחלקים שלשה שלשה אם ירצו ומזמנין אלו לעצמן ואלו לעצמן וכן עד עשרה נחלקים לג' ועשרה אין נחלקים עד עשרים לפי שכבר נתחייבו לזמן בשם אבל עשרים נחלקים עשרה עשרה. ומצינו בגמרא לשון אחר ג' שישבו לאכול אין רשאין ליחלק, וכתבו הריא"ף והר"ח ז"ל שפירוש הלשון כך הוא ג' שישבו לאכול אע"פי שכל אחד אוכל ככרו אינן רשאין ליחלק כיון ששלשתן אוכלין יחד וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות ברכות. וקצת רבני צרפת מפרשים לענין אחר ג' שישבו לאכול וברכו המוציא ולא אכלו עדיין כזית כל א' כיון שהתחילו לעשות דרך קביעות וברכו המוציא אין רשאין ליחלק לפי שבשעה שברכו המוציא ביחד חל עליהם תורת זימון, וכן כתב הר"י מקור' בספרו וביאר עוד וז"ל ג' שאכלו בתחלה וברכו ברכת המוציא ביחד אין רשאין ליחלק אלא ממתינין זה לזה ואם לא ברכו ברכ' המוציא ביחד רשאין ליחלק אבל אם גמרו סעודתן ביחד חייבים לזמן, והר"י ז"ל פירש ג' שישבו בהזמנה אחת מתחלה וגמרו בדעתם לאכול יחד אבל לא ברכו יחד המוציא אע"פי שאכלו כל אחד בפני עצמו אין רשאין ליחלק לפי שכבר הסכימו בדעתם לעשות ברכת זימון וכיון שכן אין רשאין ליפטר בלא זימון וכן נמי דעת ר' האיי והראב"ד ז"ל. והרשב"א כתב שאם לא התחילו קצת לאכול אין חייבין. ובירוש' פליגי אי בעינן שיתחילו או שיגמרו.
